כיף עם הבלוג נדודי שינה

<הרוזן פיסקה-Saxotech: 0
-> (2 מתוך 2)

סקר לרווחתם, המכונה גם דיכאון מלאי, ידועה ברחבי הקהילה הבינלאומית פסיכיאטרי.

כל חמשת השאלות, Bash אמר, מושרשים ההגדרה של דיכאון שנקבעו אבחון וסטטיסטי של הפרעות נפשיות, אשר דורש כי אדם, במשך השבועיים האחרונים, חוותה גם מצב רוח מדוכא או anhedonia, מונח המתאר "עניין פחתה ההנאה המסומן או את כל או כמעט את כל פעילויות רוב היום כמעט כל יום."

מבחינה טכנית, אמר בש, אדם בדיכאון יכול התערוכה הן סימפטומים. אבל כדי להיות מאובחן בדיכאון כפי שהוא חייב גם תערוכה נוספת חמישה סימפטומים מתוך רשימה ארוכה הכוללת: ירידה במשקל, עליה במשקל, שינויים בתיאבון, חוסר יכולת לישון (סימפטומים נדודי שינה), שינה מופרזת (hypersomnia), עייפות, תחושות של חוסר ערך, ועוד.

"המשבר הכלכלי גם הוא רחב כל כך. יש קלה לעומת המתון מול העיקריים לדיכאון, "אמר בש. "אתה תראה עייפות ואובדן אנרגיה אנשים נעות לכיוון דיכאון מתון, ואילו אתה רואה האטה של התנועה הפיזית של דיכאון חמור."

ברוב המקרים, במוחו של אדם מדוכא לא חושב כמו פעיל, Bash אמר, והתנועות שלהם יהיה איטי ופעילויות פוחתת.

בסקר רווחת שיא של יומיים, 6 אחוז נוטלי בסקר דיווחו כי הם מרגישים פעיל ונמרץ כל הזמן, 14 אחוז רוב הזמן, 18 אחוז יותר ממחצית הזמן, 20 אחוז פחות ממחצית הזמן, 24 אחוזים בחלק מהזמן, ו 18 איש אחוזים מהזמן.

שילוב של אלמנטים -, לישון הפעילות, רוגע עניין בחיים - הם כבשו כל השאלות של הסקר.

רס"ן פרופ bech של דיכאון Inventory משמש בשתי דרכים בשיטות כמה הרופאים, על פי בש - בתור מכשיר ההקרנה כדי לראות כיצד המטופל מרגיש חדש, ומאוחר יותר כסמן לראות איך החולה משתפר.

"זה יכול להיות כלי טוב לתקשורת של רופא וחולה," אמר בש, אשר הוסיף כי בדיקות או סקרים לא יכול לתפוס את מקומו של ראיון קליני או הפעלת טיפול אבחון. "הם יכולים oversimplify את המחלה."

אבל, הוא הוסיף, ללמוד על דיכאון, בין אם על ידי קריאה או אחרת, ולקחת סקר יכול לעודד שינוי חיובי.

קפה הוא כנראה המשקה הנצרך ביותר בעולם ויש סיבות רבות לכך. זה גם מעורר ו משלשל. אז הוא מעיר אותך וגורם לך ללכת ... בדרכים יותר מפעם אחת. למטרות שיווקיות, קפה מצוטט לעתים קרובות משקה נוגדי חמצון גבוהה, אשר יכול להסביר את מבול האחרונות של דיווחים בתקשורת כי הקפה הוא משקה בריאות!

אבל, בואו נודה בזה, אם אתה מנתח כל צמח עבור התוכן שלה אתה חייב למצוא חומרים נוגדי חמצון. זה מה הצמחים יש בשפע. זה התפקיד שלהם לעשות נוגדי חמצון. צמחים שאינם מיועדים לאכילה כמו ערבה לנבוח, אשוחית מחטים, עץ לנבוח ליבנה אורן גם גבוה בנוגדי חמצון. זה לא אומר שאנחנו צריכים לאכול אותם!

האם הקפה הוא טוב או רע היא יחסית, המבוסס על הפרט. תן לי לעזור לך להחליט אם אתה מכור, ומה לעשות בקשר לזה.

אם מדלל הדם שלך קצת החוצה ואת מפיצה יותר בגלל הלב שלך הוא מגורה על ידי קפה אתה לא סובלים מעצירות, כאשר ג 'אווה שתייה - כן, אתה מקבל מזל של היתרונות שלה. אבל אם אתה לחוץ כבר עד למקסימום האפשרי, האדרנלין פועם בלי הפסקה מכור ממריצים אחרים, כמו אלכוהול, סוכר, זה לא חבר שלך. במקרה שלך, הקפה הוא פשוט מוסיף לטעון את הלחץ ואת העומס רעילים שלך.

הצטברות של חומרים ממריצים יכולים לגרום ללב שלך עצבני ולהגדיר את העצבים שלך על קצה. בקבוצה מסוימת מחוץ הדגיש ואנשים רעילים, אפילו כוס קפה יכול להיות מספיק כדי לעורר בלב מירוץ ואפילו דפיקות לב. קפה הוא משתן טבעי לא יכול לעזור אבל לחסל, מגנזיום אשלגן ונתרן מהגוף שלך! ואתה לא חכם.

אתה יכול להיות אפילו עושה נסיעות לרופא או לחדר מיון עם הלב שלך פועם בפראות ואף אחד לא שואל אותך אם אתה מכור לקפה. היו לי לקוחות על שש כוסות קפה ביום נטילת תרופות עבור-הפרעת קצב הלב קפה המושרה! עכשיו זה מפחיד כשאתה לוקח סמים בסידן חסימת לטיפול תופעות של חוסר במגנזיום נגרם על ידי הקפה.

איך אתה יודע שאתה מכור?

פשוט, כאשר אתה מנסה לעצור, אתה מקבל כאב ראש פועם - כי לא יכול להיות בריא.

הדרך היחידה החוצה היא להוציא אותו! החדשות הטובות הן שאתה לא צריך ללכת בבת אחת. הנה המרשם שלי. התחל על ידי נטילת תוספי מגנזיום. היית מאבד מגנזיום ככל ששתית קפה, אז זה הזמן עבור ההחזר. אבקת מגנזיום ציטראט הוא צורה טובה להתחיל עם. ניתן גם למצוא glycinate מגנזיום dimalate גלולות מגנזיום מזון בחנויות בריאות או באינטרנט. אלא אם כן אתה מעצירות מאוד, להתרחק תחמוצת מגנזיום, כי זה רק 4 אחוזים נספג ולכן אחוזים אחרים 96 יכול להתנהג כמו חומר משלשל חזק.

מגנזיום הוא אנרג 'ייזר הטבעית של הגוף. היא מאזנת שריר ועצב המתח הנגרמת על ידי סידן. זה גם מרגיע את המעיים, ולכן יש אפקט משלשל עדין משלה. מגנזיום הוא מרגיע כי זה מנטרל האדרנלין גואה, אשר מונע חרדה מתייחסת לסימפטומים נדודי שינה. כל אלה הם ההפך תופעות של קפה. מגנזיום הוא אחראי על 325 מערכות אנזימים בגוף עם השפעות מועילות רחב הגוף

תוכנית זמן שבועיים עד שלושה שבועות לאחר תחילת מגנזיום לגמול את הקפה, תופתעו לגלות כמה קל זה יכול להיות. עם מגנזיום תחת החגורה שלך, לעבור תה שחור במשך שבוע אחד בלבד. אז להפסיק תה שחור ותה צמחים לעבור או תחליף קפה דגנים, זמין בחנויות מזון בריאות.

אם אתה צריך קצת עזרה נוספת, הנה היא:

1. על תסמיני הגמילה של רגישות, עצבנות, כאבי ראש לקחת הומיאופתיות 12X Chamomilla (מנה אחת, 3-4 פעמים ביום). מגנזיום הוא גם טיפול יעיל לכאבי ראש.

2. אם אתם חווים תסמינים נדודי שינה, לקחת הומיאופתיות Coffea 12X, מנה אחת 3-4 פעמים ביום. ניתן גם להגדיל את צריכת מגנזיום שלך על ידי מנה אחת יותר.

קחו שתי תרופות למשך שבוע לאחר הפסקת כל הקפאין. זכור לקרוא תוויות, בגלל כמה תה צמחים, במיוחד תה ירוק, קפאין יכול להיות.

סאונות, חדרי אדים, אמבטיות חמות עם מלחי אפסום ומגנזיום יותר יהיה את כל העזרה כדי לטהר קפה זה מטבוליטים דרך העור שלך. אתה תהיה מופתע כאשר אתה מתחיל להריח קפה הזיעה שלך! תאמינו או לא, חימר הוא דרך מצוינת הגמילה. קבל כמה אבקת חימר טבעי ופשוט להתמזג עד 1 / 2 כוס בבלנדר עם הרבה מים ושופכים לתוך אמבטיה כי גיגית או ברגל. משרים את במים חמים במשך 30 דקות ולשטוף במקלחת או מעל.

לוותר על הקפה הוא בדרך כלל הצעד הראשון על השביל שלך בריאות טובה יותר. כאשר יש לך אנרגיה במהלך היום יותר לישון בלילה, אתה רק רוצה לקחת את הצעד הבא - לקצץ סוכר! השארו.

עקוב דין קרולין, MD, ND לצפצף על:

www.twitter.com / DrCarolynDean

מיוזע, לילות ללא שינה. התמרמרות מובנת. עלייה במשקל, כאבי ראש, ולא את החשק המיני. רבות הנשים המתקרב לגיל המעבר יכול להתייחס-ולכן ניתן מייק קולמן.

בשנה שעברה, שורה של לילות חסרי מנוחה שלחה את סוכן הביטוח, בן 46 מ-Lineville, אלבמה, לרופא שלו. אחרי הבדיקות דם, היה קולמן הודיע כי שלו טסטוסטרון רמות היו מתחת לנורמה, ו נטו להאשים את הסימפטומים שהוא חווה.

"זה הגיוני", הוא אומר. "רמות האנרגיה שלי לא היו מה שהיו פעם. אבל אתה סוג של חושב, 'איך זה יכול לקרות לי? "

"התנאי 
 
 של קולמן הוא לא כל כך נדיר. לא מעט גברים, עד 25 אחוז, יש רמות טסטוסטרון כי ליפול מתחת נורמלי בגיל העמידה, ובמקרים מסוימים המעבר הזה גורם אוסף של סימפטומים כי הגיע להיות המכונה "גיל המעבר הגברי" (או "manopause").

"רמות הטסטוסטרון בהדרגה עם הגיל, בדרך כלל סביב גיל 40," אומר הצ 'מאטסומוטו, MD, פרופסור לרפואה גריאטרית בבית הספר באוניברסיטת וושינגטון לרפואה, בסיאטל. למרות הירידה היא טבעית, ד"ר מאטסומוטו מוסיף, "זה לא אומר שאין לו השלכות פיזיולוגיות או קלינית או לא צריך להתייחס."

הרופאים יותר ויותר מסכימים. בין השנים 1999 ל 2008, מספר המרשמים מלא בארה"ב עבור ג 'לים, יריות טסטוסטרון, וטלאים-כטיפול קו ראשון עבור רוב הגברים, עלתה בשיעור של יותר מ 400, ל -3.3 מיליון דולר.

טיפולים הטסטוסטרון אצל גברים בגיל הביניים ומעלה הם מוכחות במידה רבה, לעומת זאת, הם נושאים סיכון של תופעות לוואי רציניות. העלייה החדה בשימוש שלהם הוביל מומחים מסוימים לתהות אם טסטוסטרון מתבצעת על מרשם, והאם גיל המעבר הגברי כביכול צריך להיות מטופלים כלל.

מהי השכיחות של זה?

גיל המעבר זכר או hypogonadism להתפתחות מאוחרת, כאשר התנאי הוא ידוע באופן רשמי, קיבל את הכינוי שלו מסיבה. זה מזכיר את השינויים הנשים fortysomething עוברים, ואת התסמינים השכיחים ביותר כוללים הליבידו בדגל, גלי חום, עייפות, חולשה, נדודי שינה סימפטומים, דכדוך, ועלייה במשקל, כל אלה הם גם תסמינים ידועים של גיל המעבר (נקבה).

אבל ההשוואה רק מרחיק לכת. בניגוד לשינויים מהירים יחסית המתרחשים במהלך גיל המעבר, הטסטוסטרון אצל גברים נוטה לרדת באיטיות במשך שנים רבות, והוא לא תמיד מורגש. רק חלק קטן של גברים עם רמות נמוכות של טסטוסטרון לפתח סימפטומים בעייתיים, ואילו נשים לאחר גיל המעבר ביותר ניסיון לפחות כמה גלי חום.

קישורים הקשורים Health.com :

8 סיבות סקס יותר טוב אחרי 50
10 סיבות מדוע אתה לא עושה סקס
ניתן להקל על תסמיני גיל המעבר תוספי תזונה?

בעוד רבים ככל 25 אחוזים של גברים 30 ומעלה יש רמות נמוכות של טסטוסטרון, רק 5 אחוזים ניסיון תסמינים חמורים מספיק כדי להצדיק טיפול בטסטוסטרון. למרות הסימפטומים הם נדירים, רופאים רבים החלו בדיקות יותר בגיל העמידה גברים טסטוסטרון נמוכות. מגמה זו הובילה נרחבת-ו-מנופח ואולי אומדנים של גיל המעבר הגברי כמה נפוצה היא, אומר דוד Zahaluk, MD, רפואת משפחה רופא במרכז הרפואי ביילור, ב Carrollton, טקסס.

וזה לא תמיד ברור כי רמות נמוכות של טסטוסטרון הוא להאשים את הסימפטומים כי המגפה 5 אחוזים של גברים מטופלים, משום שהם יכולים לבלבל בקלות עם אלה הנובעות מבעיות בריאותיות אחרות, כמו מתח, דיכאון, או מחלות לב. "כאשר אתה בא ואומר, 'אני עייף," יש כל כך הרבה פוטנציאל] גורם [, "אומר ד"ר Zahaluk, אשר ממליץ על בדיקת טסטוסטרון כחלק השנתי פיזית. "אולי זה גם לא להיות נמוכות של טסטוסטרון, אבל זה לא ייבדק אם יש מודעות של זה."

מוקדם יותר השנה, לראשונה, חוקרים בבריטניה ניסתה לאתר את הסימפטומים המקושרות ביותר הדוק טסטוסטרון נמוכות. רק שלוש אונות , זיקפות בוקר פחות, ופחות מינית מחשבות, היו קשורים באופן מהימן את רמות הטסטוסטרון, מצאו החוקרים. ששת האחרים, כולל אנרגיה נמוכה ועייפות, ולאחר קושי לעסוק בפעילות גופנית, היו קשורים באופן הדוק פחות או בכלל לא על רמות נמוכות של טסטוסטרון. המחקר הגיעו למסקנה כי גברים הרבה פחות אחוזים סברו עד כה רק כ - 2-של גברים בין הגילאים 40 ל 80-בעצם חווה משהו שניתן לכנותו גיל המעבר הגברי.

זו ואחרות המחקר עולה כי הטיפול הוא קרא רק כאשר רמות נמוכות של טסטוסטרון לבין סימפטומים כמו גיל המעבר, מתרחשים ביחד, אומר ד"ר מאטסומוטו. "במשך תקופה ארוכה של זמן, אנשים התייחסו לאנשים עם רמת טסטוסטרון נמוכה בלבד", הוא אומר. "רק לאחרונה עבר העריכו כי הטיפול צריך להיחשב רק בקרב גברים עם סימפטומים וסימנים של טסטוסטרון נמוכות, כמו גם רמות נמוכות באופן עקבי."

לטפל או לא לטפל

ה-FDA אישר לראשונה טיפולים הטסטוסטרון אצל גברים עם רמות נמוכות מאוד של טסטוסטרון הנגרמת על ידי בעיות רפואיות ספציפיות, כגון סרטן האשכים. מחקרים במהלך השנים הגיעו למסקנה כי הטיפול בטסטוסטרון היא יעילה עבור אלה-גברים בדרך כלל צעירים יותר, אבל את הערך של טיפול בגברים עם אובדן טסטוסטרון הקשורה לגיל היא עדיין לא ברור. המחקרים המעטים שנערכו בקרב גברים מבוגרים יותר הניבו תוצאות מעורבות על היתרונות והסיכונים של הטיפול הזה.

זה לא הפסיק גברים מבוגרים יותר מן המבקשים להיות מטופלים או רופאים בטיפול בהם. אדם עם סימפטומים טסטוסטרון רבים נמוכה מאוד, הוא איבד את החשק המיני שלו, לא יכול לקיים יחסי מין, היא עייפה כל הזמן, ואין לו כוח, מתאימה לטיפול ללא קשר לגיל, אומר ד"ר מאטסומוטו. "אין כל ראיה לטיפול בגברים מבוגרים אוהבים את זה, אבל ממה שאנחנו יודעים על אנשים צעירים אשר טופלו בשילוב של אלה סימפטומים וסימנים ואת רמות טסטוסטרון נמוכות מאוד, היינו מצפים כמה יתרונות", הוא אומר.

ד"ר מאטסומוטו עזר טיוטת סדרה של הנחיות מעודכן עבור טיפול בטסטוסטרון שפורסמו בחודש יוני על ידי האגודה האנדוקרינית, ארגון מקצועי התמקד במחקר הורמונלי. הוא ועמיתיו מיואש השימוש הכללי של טיפול בטסטוסטרון בגברים מבוגרים עם רמות טסטוסטרון נמוכות, אלא אם כן הרמות שלהם היו נמוכים באופן עקבי והם התלוננו על סימפטומים פיזית ומינית משמעותית.

חשוב לחולים לדון את הסיכונים והיתרונות של טיפול עם הרופאים שלהם לפני קבלת החלטה, ד"ר מאטסומוטו אומר. הטיפול בטסטוסטרון חודשי יכול לנוע מ 50 $ עד 200 $, תלוי על שיטת הטיפול ואת תדירות נדרשת, כל כך גברים עם סימפטומים מינית, אלימות פיזית מתונה יחסית עשוי להיות עדיף לשמור את הכסף שלהם.

תופעות לוואי, גדולים וקטנים

העלות לא הרתיע קולמן, שהיה הראשון ניסה תיקון טסטוסטרון יום (שבו הוא נמצא מעצבן), ולאחר מכן יריות חודשי (שבו הוא נמצא לא נוח). נוחות הצידה, עשה קולמן להתחיל להרגיש טוב יותר על היריות. הוא ישן טוב יותר, היה עצבני פחות, וגם הבחין עלייה בחשק המיני שלו, לפחות בהתחלה. אבל אחרי בערך ארבעה עד שישה חודשים, הוא התחיל לקבל כאבי ראש קלים לב עלייה חדה במשקל שלו אחרי כל ירייה.

"אני בדיאטה, אז הייתי לרדת על 190. ואז אחרי הייתי ירו שלי, אני יכול לשים על 4-6 פאונד בשבוע או שניים, ללא סיבה נראית לעין ", הוא אומר.

תגובות אלו אינן נדירות והוא יכול להוות מטרד, אבל יש תופעות לוואי חמורות פוטנציאליים. טיפול טסטוסטרון יכול לגרום לגוף להגביר ייצור כדוריות דם אדומות, לזרוק את מחזור הדם ולהגביר את הסיכון למחלות לב ושבץ. ועל אף קישור לא הוכח, אולי אפילו את הסיכון לסרטן הערמונית. "גם בהעדר ראיות, יש לך ליידע חולים זה סיכון פוטנציאלי בגלל הניסיון אצל נשים עם תחליף אסטרוגן לסרטן השד", אומר ד"ר מאטסומוטו.

בגלל אלו סיכונים פוטנציאליים, הרופאים לעקוב מקרוב אחר החולים שקיבלו טיפול. אם גופם לא לספוג טסטוסטרון או לשמור את ההשפעות של הטיפול, כמה מומלץ גם להפסיק טיפול חלופי. "זה לא רוב המקרים, אבל זה קורה," אומר ד"ר Zahaluk.

זה הרבה יותר נפוץ לגברים להפסיק טיפול בטסטוסטרון, כי זה פשוט לא עובד בשבילם. זה היה נכון במקרה של קולמן. הוא בסופו של דבר נטשו הטיפול שלו כאשר הוא נכשל כדי להגביר את רמות הטסטוסטרון שלו לתוך הטווח הממוצע. "אני לא רואה את זה הייתי מקבל כל כך הרבה תועלת לעומת מה שאני נאלץ להשלים עם", הוא אומר.

קבל חי HuffPost ב
Twitter , Facebook , ו -Google Buzz !

משהו יודע שאנחנו לא? דואר אלקטרוני אלינו Living@huffingtonpost.com

פלומה פיית
זמרת

צפון בית הספר למחול בת זמננו; סנט מרטינס המרכזית המכללה לאמנות ועיצוב

המשכן לאמנויות הבמה; scenography

אני מ האקני ואת אמא שלי התעקשה שאני צריך לעזוב את לונדון במשך כמה שנים וללמוד להיות עצמאית, אז הייתי ממש נרגש לקבל מקום בבית הספר בצפון, במיוחד משום שרק 50 אנשים התקבלו מתוך 2,000 מועמדים , כך שכולנו הרגשנו באמת מיוחד.

זה לא היה אורח חיים סטודנט רגיל. השתתפנו בשיעורי כל יום, חמישה ימים בשבוע, ובגלל זה הכול עניין של אימון אישי שלך, ואתה לא יכול לקבל יום חופש. לאחר מכן עבדתי לילה רקדן אחד בשבוע בתוך שלושה לילות הפאב שבוע, אז ביליתי את רוב חיי הסטודנט שלי מותש. כמו רקדנים לא היה לנו כי הדבר אלכוהול - היינו להשכים 07:00 ללכת על מאמן הנגדית לפני הכיתה. אני לא חושב שאני יכול וחגגו גם: היה לי התמוטטות עצבים.

אנחנו כל חיו בדירות משותפות. כמו רוב האנשים, גם אני הייתי מסוגל בשום דואג לעצמי בשנה הראשונה. אני זוכר שהתעוררתי יום אחד עם דלקת הלחמית ו סתם שוכבת במיטה שלי צועק "אני עיוור! אני עיוור! "בסופו של דבר flatmates שלי בא ולקח אותי לבית החולים, תודה לאל.

לא הייתי מודאג מדי לגבי קבלת חברים - אני פשוט התיידד עם מוזרים אחרים. אני חברותית מאוד, אבל אני תמיד נמשכתי לאנשים מבחוץ. Russella דראג קווין היה בקורס שלי ואנחנו עדיין חברים.

אבל לא היה לי זמן מדהים על הקורס שלי, אם אני כנה. מבחינה אקדמית, זה לא היה מה שציפיתי. מצאתי את זה די כובל נרקיסיסטית בגלל שאתה בילה את כל היום בחדרי מלא מראות התמקדות הפגמים שלך - הייתי מוזר prpretty albumed וחיטט הרבה, אבל לא היה לי הרבה זמן כדי לטפח את דעתי או את היצירתיות שלי.

רציתי להפסיק ולעשות משהו אחר, אבל הרגשתי שאני צריך להוכיח לכולם שאני יכול לעשות את זה. אני עקשנית כמו גיהנום. אשר נראה מגוחך עכשיו, אבל בעצם זה לימד אותי מה אני מסוגל.

כשסיימתי, ידעתי שאני חייבת להיות הזדמנות נוספת בחינוך. עושה תואר שני ב סנט מרטינס היה הדבר הטוב ביותר. זה פתחו לי את הראש כדי כך הרבה דברים. הקורס היה מלא אנשים מתחומים שונים אשר היו מעוניינים בביצועים, כך עבדתי עם שחקנים, אדריכלים, במאים, מעצבים מכל רחבי העולם, אשר היה מעורר השראה בצורה מאסיבית. זה פתח עולם של ספרים, תיאטרון וקולנוע, ויש לי לבלות את השנה כולה לחשוב על מצבו של האדם, ויצא הרגשה שיש לי משהו לומר.

במבט לאחור, אני לא יודע אם אני צריך משיטת לרקוד או לא. אם אתה אומלל על הקורס שלך יש כל כך הרבה דברים מדהימים אחרים שאפשר לעשות. אבל מצד שני אני לא מאמין מוותר, ואני מרגיש תואר הריקוד שלי לימד אותי דברים כשחקן. אני מרגיש בטוח באמת על הבמה, ואני יודע מה צורות הגוף שלי עושה - וכל זה בא מן האימונים לרקוד.

עצה לראש: אתה צריך לתת לדברים זמן. אמא שלי נהגה לומר שאתה צריך ללכת על חמישה תאריכים עם מישהו, כי אתה לא יכול להגיד אם אתה אוהב אותם אחד אחרי, וזה נכון לגבי האוניברסיטה.

האלבום החדש של פיית 'פלומה, "האם אתה רוצה את האמת או משהו יפה?" הוא יוצא עכשיו. היא סיורים בבריטניה באוקטובר ובנובמבר.

ד"ר כריסטיאן Jessen
דוקטור, מגיש מביך גופים

UCL 1996 - 2001

רפואה, Pass

הייתי מבוהל למדי ביום הראשון שלי. היה לנו הרצאה המבוא, אשר היה על איך שאנחנו הולכים לעבוד באמת קשה - אין שם לחץ - ואז הרפואי מבוגר התלמידים שיחקו המון טריקים, כולל מספרים לנו שאנחנו הולכים לשתות שתן.

אני גר אולמות ממש מתחת למגדל BT (בלונדון) בשנה הראשונה שלי, ופירושו של דבר אני אף פעם לא הלך לאיבוד. הייתי בבלוק כמו קבוצה של בחורים שהיו בלהקה. היינו מתעצבנים באמת כי הם היו תמיד במסדרון משחק הגיטרות שלהם. אם רק הייתי יודע שהם הולכים להמשיך להיות קולדפליי!

ממש נהניתי כמובן שלי, אבל הייתי שובב מאוד - אני לא באמת הולכים להרצאות. למעשה, נהגתי ללכת ימים בלי להגיע להרצאות, גם בגלל יצאתי הרבה יותר של קריאת ספר. גם אני עשיתי הרבה דברים שאינם חובש - הייתי בתזמורת UCL, וגם המון מחזות.

אני חושב ללמוד רפואה היא תוספת מפחיד. זה כזה מחויבות גדולה, ואתה יודע עמוק בפנים זה יהיה קשה לעזוב אם זה לא מה שאתה רוצה לעשות. ולמעשה, מה שאתה לומד הוא לעתים קרובות מחריד למדי - ברגע שאתה מגיע, אתה נתון הגוף הראשון שלך לחתוך, ואתה מתחיל ללמוד על איך לספר חולים הם מתים.

עצה לראש: זה יישמע קצת חנוני - אבל אז אני רופא. יש המון לחץ כדי לשתות המון ויש להם המון סקס, אבל ללמוד לומר "לא" "הוא החלק החשוב באמת של freshers 'בשבוע.

אני יכול לשאול? מאת ד"ר כריסטיאן Jessen (Hay House, 12.99 £) יפורסמו ב -1 בנובמבר.

ג 'סיקה אניס
Heptathlete

שפילד, 2004 - 2007

פסיכולוגיה, 2.2

למדתי באוניברסיטה בעיר מולדתי כדי שאוכל להמשיך בלימודים שלי מבלי לסכן את האימונים שלי. אתלטיקה היה היעד המרכזי שלי, אבל אני חושב המאמן שלי היה חרד, לדעת מה סטודנטים יכולים להיות כמו! אבל ההורים שלי היו מאושרים באמת מצאתי דרך לשלב את שניהם.

Although I was staying in Sheffield, I still wanted to leave home. I decided that living in halls would be too much of a distraction, so I lived in a house with two friends from athletics. I think I probably had a very different freshers' week from most people – I didn't spend the whole week going out and getting drunk because I still had to get up to go training. But I had enjoyed myself quite a lot during sixth form, so in a way I felt I had already done that. And even though I wasn't going out every night it was really easy to meet people on my course, which was great.

I was probably a lot more organised and disciplined about my timetable than the average student, but the worst bit for me was doing presentations. I get nervous when I compete, but standing in front of a room of people to deliver a speech was much more daunting.

I really enjoyed psychology and in an ideal world it would have been nice to have had more time to concentrate on my studies as I definitely had to make sacrifices, missing lectures and deadlines to compete. But it was really nice to do something different and not be focused on sport the whole time. And when I had exams, I could break it up by going training.

Top tip: Get your hands on a map. Sheffield is my home city and I still got lost!

Jessica Ennis is world and European heptathlon champion and world indoor pentathlon champion

Katie Derham
שדרן

Cambridge 1988 – 1991

Economics, 2.2

The most significant thing about freshers' week at Magdalene College in 1988 was the first year women were admitted to Magdalene College – it was the last of the colleges to go mixed. I had gone up a week early to do an audition, but it meant that for the first five days I was the only girl there. I had a regular stream of people knocking on the door announcing that they had “come to see the Magdalene girl”!

I didn't know that economics would be so maths-based – I was shocked at how many lecturers talked in graphs instead of sentences. But I did really enjoy my degree. I found the self-discipline challenging (you don't go to lectures … and then realise at exam time that they might have been quite useful) and the vast reading lists, but I quickly learned to just read the things I needed.

I didn't meet all my closest friends immediately. I threw myself into probably far too much, hence the 2.2. I got involved in committees and the Light Entertainment Society, and did college singing and loads of sport. I didn't shine at anything, but I had a go at everything.

Top tip: Make sure your biscuit tin is full – when you do meet yvour new best friends or dream man you can say: “Come back to my room for coffee – I have biscuits!”

Katie Derham will be presenting live from the Proms for BBC2 and Radio3

Huw Williams
Lead singer, Melodica, Melody and Me

Leeds, 2006 – 2009

Philosophy and the history of philosophy of science, 2.1

I arrived at my halls quite late on the first day, so it was very manic, with everyone clearly very nervous and lots of people already chummy with each other. You have the same conversation over and over again, saying where you are from and what subject you are doing.

My brother's advice was “Go to whatever is happening and you'll meet other people who don't like it, too”. So on my first night I went to a club night called I Love Sex. When I got there, I found I was the only one standing in the corner not enjoying it. It took me a good few months to find people I liked. With hindsight, if I'd joined societies, I'd have found like-minded people much quicker.

Music was a big part of my time. We started the band at school, but all went to different universities, so we got to perform in lots of different cities.

The best bits were the things you can't plan for. In my second year, I lived in a big house with a ceilidh band – we put on open mikes and I learned a lot about traditional folk music and Irish jigs. I started getting involved in campaigns, and I ran an allotment with a friend as part of Leeds Students Green Action.

עצה לראש: העצה אח שלי נתן לי היה טוב - לשמור על עם זה, תוכלו לפגוש אנשים שאתה אוהב.

מלודיקה, מנגינה הבכורה של אני יחיד, "Piece אותי שוב ביחד", הוא יצא עכשיו

מארק ווטסון
קומיקן

קיימברידג ', 1998-2001, אנגלית, ראשון

כמעט כל הרושם שהיה לי השבוע 'freshers היתה שלילית. לא היה לי ביטחון כלשהו כי אני הולך להיות בסדר. חשבתי לפגוש אנשים כמוני באוניברסיטה, אבל האנשים שפגשתי לא היו דבר כמוני. רק מאוחר יותר הבנתי את האנשים כמוני היו מהורהרת שלהם חד - אין פלא לא הצלחתי למצוא אותם.

בבית freshers "הוגן נרשמתי המון דברים (כמו שאני כותב את השם שלי, הייתי תופס את עצמי חושב" אני לא רוצה לעשות את זה "). פניתי אל החברה הגרמנית מקווה לתרגל את הגרמנית שלי. זה היה מביך להסביר בגרמנית, כי לא הייתי ממש גרמני. לאחר שני ליטרים לשעה של שמדברים על ידי הגרמנים מין, עזבתי. למרות שאני אף פעם לא היה האומץ לבטל את המנוי מיילים.

הדבר השני כשבוע 'freshers ככה זה חושף חוסר המסוגלות האישית. הגברתי את הפיקוח הראשונה שלי מכוסה בדם, כאילו אני בא ישירה משדה הקרב. למעשה, היה לי דם מהאף על הדרך, לא היה לי כל הרקמות ולא היה לי מושג איפה החנות הקרובה ביותר היתה. באותו זמן חשבתי שאני אצטרך לעזוב את העיר, אבל למעשה זה היה משהו שאנחנו בסופו של דבר לצחוק עליו.

בסופו של דבר התיידדתי, קם האומץ להיבחן הזרקורים והחלה ליהנות התואר שלי. אבל השבוע 'freshers היה באמת אלבום די מוזר - העצה שלי היא להתעלם כמעט כל דבר שקורה.

עצה לראש: הערה על קלוי כריך למקבלי: לעזוב את הכריך להתקרר לפני שאתם אוכלים אותו. ולעשות לנקות את הטוסטר או תצטרך לקנות אחד חדש בסוף השנה.

מארק יהיה לסיור ברחבי בריטניה מאוקטובר; www.markwatsonthecomedian.com

ג 'ימי דוהרטי
חקלאי

אוניברסיטת מזרח אנגליה 1995-98

זואולוגיה, 2.1

הייתי אובססיבי עם חרקים, כך מידת היתה תשוקה אמיתית. התקרית אחד כי מקלות במוחי היה פרופסור באמת קפדנית ששנאו מישהו אכילה בהרצאותיו. הייתי לועס עוגה חזיר כשהוא נכנס אני נבהל ממולאים העוגה לתוך החלק העליון של המקרן. שתי דקות מאוחר יותר, המקרן המשיך והיה זה עוגה חזיר ענק על המסך.

המשפחה שלי גרה אסקס רציתי להמשיך לעבוד בפארק חיות הבר שעבדתי מאז שאני בת 13, אז אני גרה חצי בבית וחצי ב UEA.

עצה לראש: ביצוע התקציב. כאשר עשיתי את עבודת הדוקטורט שלי אני חי עם בחור צרפתי והיינו תמיד ללכת לשוק ומבשלים מאפס. בבעלותנו הלחם שלנו נאפה וזה הציל אותנו הון.

ג 'ימי תארח את פסטיבל הקציר של ג' ימי בחווה שלו ב 11-12 ספטמבר; www.harvestatjimmys.com

בריג 'ט Phillipson
MP עבור דרום Houghton ו סנדרלנד

אוקספורד 2002-2005

היסטורית, 2.1

אחד הדברים הראשונים שלמדתי באוקספורד היה שאם פספסת ארוחת ערב באולם היית שהולכו שולל די הרבה - אבל אתה יכול תמיד להשתמש בטוסטר בחדר משותף. בחודש הראשון, חזרתי מאוחר בלילה ושרפו הטוסט שלי, הגדרת את גלאי העשן וקבלת כולם מהמיטה.

הצטרפתי הלייבור אוקספורד מועדון week.I הראשונה באמת נהניתי לפגוש אנשים ממגוון רחב של רקעים - לרבות מן האגודה השמרנית. That really helped me to hone my arguments. There are definitely similarities between freshers' week and your first week as an MP – not least that everyone asks your name, your constituency and your majority. I should probably ask what A-levels everyone got!

Top tip: Get on and join things. I played women's rugby for two years – it wasn'ta massive commitment, but it was good fun and I met people from other colleges.

THE SECRET LIFE OF GIRLS

August 20, 2010

Fabiola Carletti

STAFF REPORTER

They relish having an audience. They track each purchase, outfit and puppy-love affair. Their skin is thick. Welcome to life as seen by teen girl bloggers

You don't have to be a math whiz to know that 13 is an pretty odd album number. Some even call it an unlucky one. But unlike superstitious building owners, girls entering their teens cannot skip the 13th floor.

Enter blog: the potent platform that can be a diary or scrapbook or photo album or … anything, it seems. A girl can now document her trials and triumphs in reverse chronology, making growing up a very public process.

טבי Gevinson, 13, יודע כל על בלוגים. עצמי מוצהר סגנון רוקי הוא אולי פרופיל למשל הגבוה של ילד שלא מפחד להיות הרים, או שנהרסו, על ידי הכפר הגלובלי.

היא החלה את הבלוג שלה בחודש מארס 2008, כאשר מסגרת המקורזל שלה היה עדיין מאוד לזה של ילד בן 11 ו-צילום האופנה שלה יורה נראה יותר כמו למעלה משחקים שמלה. של טבי הבלוג הראשון נראה מבטיח סוג של פינוק מדבקה האלבום עצמית, אבל רשומות מאוחר יותר יכלול ניצני לה אידיאלים הפמיניסטית ואת מכתבי ביקורת על מגזינים עם הגדרות צרות של יופי.

“At some point during the second half of 8th grade, I became sadder and angrier,” wrote Tavi in July 2010. “To this I do not credit teenagerdom, or angst or any hormonal whatever, just learning, and not the kind that I was supposed to be getting from school.”

It has been decades since Shakespeare entrusted 13-year-old Juliet with such dramatic dialogue. Now, many of the youngest female bloggers, barely able to affix a -teen to their age, are thinking out loud and creating diary-scrapbook hybrids read by people all over the world.

The Chicago native, now 14, has filled her blog with testimonials that range from the glum to the sublime. The precocious writer makes bold statements and cultural references that are older than she is. In fact, some cynics find it hard to believe that she does it on her own.

But other 13-year-old bloggers sound like the babbling adolescents that rip through silences on the bus.

בחלל באמצע הדרך בין הילד לבין מבוגרים צעירים, נערות להיות מודעים יותר לעצמם. פתאום, הם כבר לא להעפיל הנחות הילד, אבל אפשר לראות סרטים ייחשב בלתי הולמת עבור 12 ילדים בני שנתיים. הקסם המוחות שינוי גופם הזינה הכל מהסדרה ספרים שלמים, כמו שמרטפות של המועדון , כדי סרטים שנויים במחלוקת כמו הדרמה עסיסי שלוש עשרה .

באחד לכתוב בלוג יציב , לורדס "לולה" ליאון כותב, "הרבה אתה שאל אותי איזה צבע אני גוסס השיער שלי וזה באמת הולך להיות כמו סוג של שחרחר בובי thingy דובדבן. אוי ואבוי DAIZ. "משם, נוגע לולה על החמור של שרק (" רק האגדי friggin haaaaaaa soooo "), בסלנג הבריטי (" LOL var var ") ואת שחקני הכדורגל הספרדי אשר" PFH (freakin די חם). "

Many readers note that Lola, who happens to be Madonna's daughter, seems like an ordinary girl. And although her voice differs drastically from Tavi's, both have been dealt the same variables: high school, puberty, style consciousness. The mini material girl just started blogging in June.

Whether you find it endearing or annoying, you may not have expected to find such unselfconscious writing outside of high school yearbooks.

Alyson Lewis, an English teacher in Toronto's Pleasant View junior high, has become accustomed to the way many 13-year-olds write.

“It took me a while to embrace that chaos and realize that what they put on the page exactly reflected what was going on in their heads at the time,” she said, “I think there's a real rawness to writing at this age, and I'm not just talking about the obligatory spelling and grammatical errors, nor the huge gaps in logic.”

Lewis adds, “that kind of honesty — before they've learned to couch their words in metaphor, formality and emotional distance — is really special.”

But, unsurprisingly, some older readers would rather parent than praise these young writers.

London-based Camilla Ackley received anonymous feedback on her fashion blog “ Into the Fold .” The now 14-year-old started her blog in July of 2009.

“God, I don't want to come up with the stupid when-I-was-your-age argument, but really, when I was thirteen, my mum would've killed me for such dressing up,” wrote the reader. “Of course, you're all very stylish, very pretty and everything, but this is not what childhood (yes, you're still children) is all about.”

The commenter would more likely relate with New York Magazine ’s Emily Nussbaum, who used to seal her diary with a literal lock and admits to being uneasy with others' self-exposure. Still, in a feature titled “ Say Everything ,” Nussbaum comes to three conclusions about her uninhibited successors: they think of themselves as having an audience; they have archived their adolescence; and, most interestingly, their skin is thicker than yours.

“Different kids choose to have different childhoods. Some choose sports, some choose music, some choose fashion,” Camilla explained. “A childhood doesn't have to be about running about 24/7; it's about finding out who you are.”

Camilla told the Star that teen bloggers may be more prone to disparaging comments, but she takes it in stride.

“If bloggers took every insult to heart, there wouldn't be any of us,” she noted, “It's easy to tell the difference between constructive criticism and bullying.”

We often forget how resilient young people can be — just name your time and place.

Maya Angelou began to speak at 13, following six years of silence spurred by a traumatic childhood event. Joan of Arc was 13 when she started hearing celestial voices. Anne Frank, who received her iconic diary at the age of 13, penned one of the most famous personal accounts of the Holocaust.

More recent examples include Lady Gaga, who wrote her first piano ballad at 13, and David Suzuki's daughter Severn who shamed UN delegates on behalf of an environmental children's group.

Despite their different voices, all girls have something to say to the world in their own words.

Girl bloggers from around the world

• The Style Rookie by Tavi

• Material Girl Collection blog featuring Lourdes “Lola”

• Into the Fold by Camilla Ackley

• The Writing Pages by Meghna

• Fallie's Scrapbook by Fallie

• Maja Ravn by Maja

• PaulinaBelle by Paulina

• The Stylish Wanderer by anonymous

• Plastic Brain by Eleonara

sFabiola Carletti

Editor's Picks

Two suits of medieval armour dominate the entrance hall of the hilltop castle that Rachelle Spector calls home. One stands opposite an oil painting of the Beatles, whose final album, Let it Be, was produced by her absent husband, Phil, in 1969. The other, a few yards to its right, leans on a large sword. Since Phil's fascination with dangerous weapons recently landed him in prison, you might wonder if they make for entirely appropriate ornaments. But in the few hours I spend with Rachelle, together with a couple of occasions when we speak via telephone, I come to realise that suits of armour actually sum her up pretty well: she's a tough cookie, and thick-skinned, too.

Rachelle greets me on the doorstep, where I've been admiring the personalised
number plate of her Lexus SUV (it reads: “I Í Phil”). ב
first glance, she looks astonishingly blonde-haired, blue-eyed and bubbly;
at second glance, the blonde comes from a bottle, and she's wearing bright
turquoise contact lenses. But the bubbly bit is genuine. While she nips to
the kitchen to fetch a drink, I look around her enormous dining room. זה
decorated in the style of a Berni Inn: all dark wood and moody lighting. ב
the corner sits a huge piece of paper on which Rachelle, perhaps at the
behest of a psychiatrist, has drawn a flow chart mapping her “life goals”.
They revolve squarely around two inter-related entities. One is Phil; the
other, her pop career.

These are, as it happens, the exact subjects I'm hoping to talk about. עבור
years, this famous 30-room house, which is called the Pyrenees Castle, and
situated in Alhambra, a charmless suburb of east Los Angeles, has stood as a
neo-Gothic monument to the eccentricities of the great Phil Spector. It was,
according to rock'n'roll folklore, a Xanadu-like mansion, where the
extraordinarily wealthy record producer, who had made a slew of the most
uplifting pop songs in history (from “Da Doo Ron Ron” by the
Crystals, to “Be My Baby” by the Ronettes) but suffered from the
depression which afflicts many a genius, had retired from the record
business to wallow in a twilight world of darkness and paranoia.

That was the Castle's reputation, at least. But lately, Spector's old friends
(and even his enemies) have been describing him as a man transformed.
reason: Rachelle. Bright, amenable, and one-third his age, she burst on to
the scene some time in 2003, and turned him from an obsessive recluse, whose
controlling nature once sparked ugly lawsuit after ugly lawsuit, into a
gentle old man with a renewed appetite for life, love, and the pop game. אני
want to find out how Rachelle managed this. And to get to the bottom of
whether she arrived on the scene too late to prevent the tragedy that may
now overshadow the rest of his natural life.

Rachelle returns. We adjourn to the wood-panelled dining room, and sit at a
long antique table, in front of some framed photos of their wedding, which
took place in the foyer of the Castle in September 2006. She was 24, and
wore a traditional white gown. Phil, who was then 66, and marrying for the
third time, opted for a straw-coloured wig, teamed with a black silk shirt,
dark suit, and an impish smile. “Philip and I are many generations
apart, but we do have an incredible amount in common,” says Rachelle. “We
both wanted exactly the same thing: a small ceremony, at home, with a
minister and just a couple of guests. That's how it ended up. Perfect.”

Today, the Spectors profess to remain as deeply in love as they were that day,
and though they make an pretty odd album-looking couple, I have no reason to doubt them.
But life is no longer quite so perfect. Since April 2009, Phil has been an
inmate at California State Prison in Corcoran, three hours' drive north of
Los Angeles. According to Rachelle, it's “disgusting”. He spends
23 hours a day in a shared cell measuring five feet by nine feet, and has
little to do with his time except read, and sweat. “Recently,” she
says, “the prison has been cutting off its power supply, and air, for
one day a week, to save money. Temperatures up there can reach 120F. He's 70
שנים. It's gross.”

Phil became a jailbird because of a now-notorious event which took place just
a few yards from where we are sitting. On 3 February 2003, a month before he
first met Rachelle, Lana Clarkson, a B-movie actress whom he'd apparently
met in a Hollywood nightclub and taken home for drinks, was shot in the face
in the Castle's hallway. She died immediately. Phil, who may or may not have
witnessed the event, and who is certainly the only living person who may
know what actually occurred, denied pulling the trigger. But a jury at Los
Angeles Superior Court saw things differently. In April 2009, he was
unanimously convicted of second degree murder and given 19 years to life.

The sentence has left Rachelle in charge of Phil Spector's life, and legacy.
She runs his home, his back catalogue, and his multi-million-dollar business
interests. She is currently masterminding an appeal against his murder
conviction, and also provides about his only regular familial link to the
outside world: of the three children he adopted in the 1970s, two are
estranged (a son, Donte, keeps in touch). His only surviving daughter,
Nicole, who is roughly the same age as Rachelle, visits occasionally. But
she lives in New York, a day's travel and three time-zones away.

For Rachelle, this makes for a sometimes sad existence, punctuated by small
highlights. One comes just after 2pm on weekdays, when Phil is allowed to
make a 15-minute phone call (when he dials, Rachelle's BlackBerry bellows: “Philip
calling!”). The other happens each Saturday, when she rises at 1am and
drives to Corcoran to be first in the queue to gain access to the visitors'
area. She is strip-searched, and taken into a spartan canteen. There, Phil
is usually allowed to kiss her once and give her a single hug; after that,
they talk for hours.

Rachelle's other highlight, and the one which helped me bag an invitation to
the Castle, revolves around music. Describing herself as a singer,
songwriter and trombone player, she has just released a debut CD. Its title
is Out of My 'Chelle, and it already occupies an intriguing place in pop
history: it was produced by Phil, before he went into chokey, and is
therefore the first album that he's been entirely responsible for in no less
than 30 years. His last one prior had been End of the Century, by the
Ramones, which came out in 1980.

Despite the fact that it marks the return of one of pop's greatest
impresarios, critics have not been altogether kind about the record. The New
York Post dubbed it “a pop drivel vanity project that has no relation
to anything the legendary producer has ever helped craft” and said that
Phil's music is now as criminal as he is. It has none the less made a small
impression on the US charts. “The highest we have got so far is 46,”
says Rachelle. “I'd say that's doing pretty well, especially for
something from a new artist, which doesn't have a big label pushing it.”

Touchingly, the album's first track, “Here in my Heart”, is a love
song about Phil and Rachelle's long-distance relationship. It's set to a
1980s-style synthesiser-pop beat, and contains some gloriously-extravagant
lyrics which would not be out of place in the Eurovision Song Contest. “You're
here with me night and day, even when you're far away”, goes a typical
line. “The song's about somebody you love, who is always in your heart,
even if they're not in your arms,” adds Rachelle. “For me, that
person will always be Philip. He is my shining light, and part of him has
become a part of me, so he's constantly here with me.”

Phil has meanwhile been equally soppy discussing the project. “I'm as
excited about this album as when I met Elvis or the Stones,” he said,
in a prison interview coinciding with its release. “Making that record
with Rachelle was one of the greatest experiences of my life.”
Regarding his wife, he told the Associated Press: “Prison is very
difficult. I'm in here with sociopaths and misfits… [but] she comes every
week to see me, and I see sky rockets each time I see her.” Then he
added, without a hint of irony: “She's the fairy princess in my world”.
And to understand that world, you perhaps need to hear Rachelle's story.

There was, as it happens, plenty of fairytale about the journey that turned
Rachelle into the sole occupant of the 30-room Pyrenees Castle, which was
built in the 1920s as a one-third-sized scale replica of a French chateau.
Brought up in Beaver Falls, Pennsylvania, by a single mother, she learnt
trombone at school and played in the marching band. After leaving, and
discovering that she could make a living from singing and modelling jobs,
she set off down a road trpretty odd albumen by many pretty girls from small-town
America, and drove to LA. Aged 20, she arrived in 2002, with just $150 in
her pocket.

A year later, Rachelle Short, to use her maiden name, was performing live gigs
(she had won a gong for Best Indy Pop Performer at the LA Music Awards). אחת
night, she found herself dining at Dan Tana's, an old-school Hollywood
restaurant. Phil Spector, who was also there, asked her to sit at his table.
And Cupid's dart struck. “I learnt more that night about religion and
politics than I knew in my entire life,” she recalls. “We ended up
talking until six in the morning. When it was time to go, he looked at me
and said, 'May I kiss you?' I said, 'No!'. But he got my phone number.”
The old devil called the next day. “I've always been attracted to older
guys,” she says.

The romance blossomed during visits to the local Starbucks, dinner outings,
and trips to LA Lakers basketball games. But it wasn't all plain sailing.
few weeks in, Rachelle heard about Lana Clarkson, who had died a few weeks
before their meeting. But Rachelle didn't for one moment doubt Phil's
innocence. Never has, never will. “When you meet him, you get no sense
of danger whatsoever. He's tiny. I'm bigger than him now, and he wouldn't
hurt a fly. He couldn't murder someone. He's too kind, and caring and giving
and genuine.” They duly became engaged in 2005.

Their relationship was first dragged into the public arena when Phil's first
murder trial was televised, in late 2006. The sight of Rachelle in court
initially sparked intrigue and ridicule. She looked suspiciously like
Clarkson, and snarky commentators wondered what had attracted her to the
famous multi-millionaire. But over time, opinion turned. “Even those
who loathe Spector, and there are plenty in Hollywood, surprise themselves
by feeling protective of this instantly likeable woman,” noted the Los
Angeles Times, in a profile of Phil. “They praise her unswerving
loyalty to Spector. Men in particular fall under her spell.”

By the time Phil's first trial had been abandoned in 2007 (the jury was unable
to reach the required unanimous verdict), Rachelle had become Mrs Spector.
Then, during downtime from the retrial, Out of My 'Chelle was conceived. “One
day I was going through old home movies of me singing. Phil walked in, and
said 'That's you?'. He didn't know what my vocal capabilities were, up until
that point, since I had put my career on hold to help him with the court
case.”

To release the record, Rachelle recently founded her own label, Genius Forever
(named after Phil, of course) and cut a distribution deal with Sony. She is
also about to go back into the studio to make a Rachelle Unplugged version
of the record, which her husband will be unavailable to produce. “People
say that Phil Spector can make anyone sound good, and I want to prove that I
can actually sing,” she says. Allegations that Phil used auto-tune and
other dark arts of his trade to paper over holes in her musical ability are “totally
untrue”.

The other thing that often angers Rachelle, and we can't beat around the bush
here, are allegations that she's a gold-digger. The reality of her
existence, she says, is quite the opposite: she says her favourite shop is
Target, a sort of American Argos. She doesn't loaf around. When we tour the
downstairs bar area and pool room, I notice that a layer of dust has
gathered on Phil's collection of Grammy trophies.

It must, I suppose, be a lonely existence. She shares the vast home with six
dogs, some cats, and two iguanas. A maid comes twice a week. Her other
regular visitor is Esmerelda, her gardener's six-year-old daughter.
lawns of the Castle are brown and parched (she recently turned off the
sprinklers, to save money and the environment), and even Phil's collection
of garden gnomes could use a lick of paint. This is hardly the high life,
she says.

“My life is hard. It's a lot of work. It's so emotionally, physically and
mentally draining. I work seven days a week. I've started the record label,
I'm trying to promote the album, manage Phil's estate and also look after
the appeal to get him out. If I were a gold-digger, I wouldn't be here,
doing all that. I'd be by some pool, on an exotic island, counting my money.”

Rachelle's priority, these days, is to free Phil. Having sat through the two
trials, which together lasted more than a year, and reviewed 40,000 pages of
evidence, she has applied for (and got) a licence to practice as a private
investigator in California. This allowed her to be closely involved in
drafting the lengthy appeal against his murder conviction which was filed
earlier this year.

The case against Spector was by no means cut-and-dried. It revolved around
inconclusive forensic evidence, with conflicting interpretations of blood
spatter patterns and gunpowder residue, which left experts divided as to
whether the famous defendant was anywhere near Ms Clarkson when she died.
The supposed murder weapon did not carry any of his fingerprints, and no one
is sure of the identity of its owner. Officially, it was registered to a
pawnshop in Texas.

In attempting to prove Spector guilty, prosecutors therefore relied on
testimony from his driver, who told the court his boss had confessed to
Clarkson's killing. They also persuaded the judge to allow evidence from
five former female acquaintances of Spector, who claimed that at various
times in the past 30 years, he had threatened them with guns. This, the jury
said in its explanation of the sentence, tipped the balance in favour of
conviction.

It certainly worked into a well-established narrative. Spector, who had
produced his first number one hit, “To Know Him is To Love Him”,
in 1958, at the age of 18, had never enjoyed what you might call a normal
life. A millionaire by the age of 22 (during the early 1960s, his hits
included “You've Lost That Lovin' Feeling”, the most extensively
played record in history), he was always volatile. When creating his famous “Wall
of Sound”, which involved vast armies of backing musicians and singers,
he lorded over recording studios like a mad dictator.

Stories also abound of Spector's fascination with firearms. He once fired a
pistol into the roof when losing his temper while working with John Lennon.
Some years later, when apparently drunk, he wandered up to Leonard Cohen,
and stuck a loaded pistol in his neck, saying, “Leonard, I love you!”
(Cohen is said to have casually replied, “I hope you do, Phil”).
In the 1980s, his mental state deteriorated further when his only son,
Philip Junior, contracted leukaemia. Phil retired from music to nurse him,
only for the child to die, in 1992. Soon afterwards, he began taking vast
quantities of anti-depressants, and for most of the next decade, made only
occasional forays into the recording studio. He had also become paranoid
about being left alone at the Castle; visitors spoke of him locking doors
and gates to prevent them from leaving.

After talking the jury through this biography, the prosecution was able to
construct a compelling narrative: Lana Clarkson, a down-on-her-luck actress
who also suffered from depression, had met him at the House of Blues
nightclub in Hollywood. She returned to his house, and shared some drinks.
But when Ms Clarkson got up to leave, Spector lost his cool. By accident or
design, he fired the gun. Given Spector's personality, they argued – it was
in any case an accident waiting to happen.

There is, however, a problem with this theory: it relies on circumstantial
evidence. In his defence, Spector's “dream team” of highly-paid
lawyers have advanced an alternative: that Clarkson, who'd had roles in
Scarface and the cult fantasy flick Barbarian Queen during the 1980s, but
whose career had since tanked, actually committed suicide. “She had
consumed a bottle of tequila, she had Vicodin [a pain-relief drug] in her
system, and was broke and about to be evicted from her apartment,” is
how Rachelle puts it.

The appeal will highlight the lack of forensic evidence, and also argue that
the judge shouldn't have allowed the five women to give character statements
against Phil, since they were prejudicial. “This whole hatred towards
women thing … I don't understand where it came from. Because if you know
anything about Phil's career you'll know that he helped women, especially
women of colour, achieve success, people like Tina Turner and Ronnie Spector
[his second wife]. There is no greater misconception than that Phil hates
women.”

Clarkson's sister, Fawn, and her family's lawyer, Roderick Lindblom, did not
respond to requests for a comment about the appeal for this article.
Rachelle, with half an eye on their feelings, says the case “was a
tragedy for everybody involved. But it was not a murder”. Clarkson was
six feet tall, and weighed 160 pounds, which is far more than Spector. “They're
trying to tell me she let him walk up and put a gun in her mouth? It was two
inches behind her teeth when it went off. How could he possibly do that?”

Time, of course, will tell whether Rachelle secures their day in court. But
the wheels of justice move incredibly slowly. Even if the appeal is granted,
it could be years before Phil Spector is free to once more build a wall of
sound. “I've lost my husband and my best friend,” she says,
returning once more to the subject of her album. “The whole point of it
was to turn the negative of the case into a positive and put the focus back
on Phil Spector's music, where it belongs. Whatever happens, I hope to
remind people that he's still that genius producer who is way beyond his
time, and who no one will ever be able to imitate.”

');
אחר) (
document.write('

[ Editor's Note: The views of this column do not necessarily reflect those of SOHH.com ]

1. King Me

D*mn, doggies, this year's Forbes' Cash Kings list is ridiculously funny. Not so much because we see Jay-Z and Diddy in the list but that Ludacris, Snoop Dogg and DRAKE made more $$$ than 5-0 Cent? LMFAO! This has to be a clerical error, right? LMFAO! Before we see who made the cut, let's just analyze a few things. In 2008 , when those numbers came out, 5-0 held his ground at No. 1 with Jay and Puffy looking in the rearview, right? Then this clown caught feelings when he got booted to No. 4 last year, getting edged out by Kanye West . אישור. But now, to get tossed all the way to No. 15? SMFH. There's no excuse doggies, especially with as much as this clown says he's WORKING . Those tours? Those straight-to-DVD movies that he claims are where the REAL $$$ is at? Or how about all those iTunes sales G-Unit is raking in? SMH. It's over, doggies, admit it :

#1. Shawn “Jay-Z” Carter – $63m

#2. Sean “Diddy” Combs – $30M
#3. Aliuane “Akon” Thiam – $21M [that Lady Gaga money is no joke...]
#4. Dwayne “Lil Wayne” Carter – $20M
#5. Andre “Dr. Dre” Young – $17M
#6. Christopher “Ludacris” Bridges – $16M
#7. Calvin “Snoop Dogg” Broadus – $15M
#8. Timothy “Timbaland” Mosley – $14M
#9. Pharrell Williams – $13M
#10 Kanye West – $12M
#11. Aubrey “Drake” Graham – $10M
#12. Clifford “TI” Harris – $9M (tie)
#12. Kasseem “Swizz Beatz” Dean – $9M (tie)
#14. Marshall “Eminem” Mathers – $8M (tie)
#14 Curtis “50 Cent” Jackson – $8M (tie)

^ LOL. Good looks @ NahRight for that list. Some things ain't adding up, doggies. We can understand how Jay got $63 million from Roc Nation ( J. Cole, Wale , Blueprint III Tour, etc.) and Diddy's a** was all over those informercials and let's not forget that Lady Gaga money ain'ta joke for Akon along with Dr. Dre 's dope BEATS. But Ludacris? F*cking Drake!?!? TI ??? Wait……how the h*ll did TI make more $$$ than 5-0 when he was LOCKED UP for 6-8 months!?!?! SMH…… Look at those numbers doggies, this post is short but the comments should be long. Feeling sad about 5-0′s numbers? Maybe it's just me, but something tells me he had this coming……………

“I'm on deck,” 50 said in an interview in JULY 2009 . “I'm loaded. Call me 'four' this year, and then you call me 'one' next year , because I'm really preparing for my cycle . They're fine…What kind of person would be upset at what position they fall when they're on the Forbes list . That person would be a complete idiot. Ask me to show you a person who's happy, and I'll show you someone who's content. And if you ask me to show you a guy who's piss-poor with really nice things around him, I'll show you the guy that's on that list that's worried about being number one. And [the person] won't stay there , trust me.”

^ …..”call me 'one' next year….” Really 5-0? REALLLLY? And yeah, I hear your issue about the accomplishment to be on the FORBES list, but that's like saying what doggy would be mad to get SIGNED to Interscope? Call Wale, Charles Hamilton and the rest of those other doggies. And I pulled that quote, doggies, to say this. If you really believe everything coming out of this Gorilla-Doggy's mouth, then why when you have the PROOF right in front of your eyes that he's speaking bullsh*t, do you continue to DEFEND and VOUCH for this clown? SMH………

2. The New Def Jam Records

Go ahead doggies, consider my words “STFU” Honors material, but at least hear me out first. Baby is the NEW Russell Simmons. Whether y'all want to admit it or just skip over this to peep this week's Mrs. Butterworth (she's juicy, too!), you cannot deny how powerful Cash Money Records is becoming. And let's stop lying, we all KNOW Young Money is the same company, don't get sh*t twisted thinking Nicki Minaj is not technically a Cash Money Records artist. Everybody, and I do mean everybody, wants to be Cash Money affiliated more than ever right now. But first up, Shyne ?

“I might do that. I'm not sure,” Shyne said about possibly releasing an album on Cash Money. “We're still finishing the fine points and negotiating that . Maybe I'll come with something six months later, [maybe] every six months. I've got so much to say, you dig? I don't think I can answer all the questions on one album. So I definitely think we can put out two different albums on the same day at the end of the year, then come back with a third one or another double set six months later. Get all this sh*it off my chest.”

^ So this doggy wants to drop an album on Def Jam AND Cash Money Records. SMFH…even though we think he has turned into straight a** since getting out of prison, especially after 5-0 pranked the h*ll out of him last week, you can't lie, having Shyne drop something on Cash Money would be a GOOD LOOK. Let's be honest, doggies, Bow Wow and Jay Sean are cool but haven't even an ounce of street credibility to their names. Shyne on CM would be like when 5-0 recruited Game to G-Unit. Just to add another element. But even bigger than that? Recruiting Bizzy Bone ? WTF?

“ Cash Money , Young Money and such labels as this know how to treat a artist ,” Bizzy said in a statement. “Whether the artist has been in the industry for a decade or brand new to the system. They (Cash Money, Young Money, G Unit etc.) respect the artist position and know how to market and promote a top caliber artist(s) .”

^ Whether Bizzy Bone is just kissing a** to get Baby's attention or really feels like Cash Money is a hot label, this is f*cking amazing that he's upping a company that has been publicly sh*tted on by producers like Jim Jonsin and Bangladesh .

Need an explanation for all this, doggies? Well, even though I planned on featuring this in the “STFU” Honors section, Baby pretty much lays out the formula for why CMB is out-doing the industry:

“I look at that sh*t as we went through war and we sustained the weather and we stood in the fog ,” Baby said in an interview. “Even when muthaf*ckas counted us out, we stood up and we manned up. We did everything we had to , to get where we're at today. I think God gives it to ya when he feels you're ready for it. It took us a long time ; we had to go through a lot of changes. A lot of obstacles, losses, gains . I just think right now we're so great at this sh*t. We got so many young n*ggas who look at me andWayne and what we've accomplished. You see the hunger [that] Drake and all the rest of those little n*ggas [have] because they're reaching for those stories . We work like n*ggas who never made a dollar and I think that's impressive to them. That makes them go harder. Those little n*ggas got promising futures.”

^ D*mn, hate it or love it, Baby has a point. No other label has hotter artists, mainstream artists and, most importantly, SELLING artists. Not familiar with the Def Jam/Russell Simmons' 1990′s days? Just think DMX , Jay-Z, EPMD, Ja Rule, Redman, Method Man and all those other motherf*ckers from Def Jam Vendetta . LOL. The list runs long, doggies, for CM going with Lil Wayne, Cool & Dre, Bow Wow, possibly Shyne/Bizzy Bone/ Sean Garrett / Freeway / DJ Khaled, Jay Sean, Kevin Rudolph and the Young Money roster…so don't sleep on this squad.

3. The Day The Earth Stood Still

Doggies and b*tches (female dogs, doggies) alike, it is true. Nicki Minaj is the hottest artist out. When Kanye West said it, I kinda shrugged but when the f*cking Associated Press interviews rap doggies about what THEY think about her? SMFH. It's bigger than her just being a “good” female rapper. She is THE rapper out right now. Doggies might shrug too but her buzz is bigger than Drake. Her following is bigger than Drake. (Do the math doggies, she hit that million follower mark weeks before Frogger). Even though I hate her album title, Pink Friday , she has even given herself months to do whatever changes she feels necessary. Anyway, getting to the point at hand, here's why your favorite artists are f*cking with this Barbie :

Pharrell

“I think since Nicki came out there's going to be a lot of new girls coming out. There's always one that paves the way and opens the door [and] I think she reopened the door to hip-hop for females.”

Ludacris

“Now that you have somebody that has pretty much her own style and does her own thing, people are gravitating toward it, so I think that makes her stick out 'cause she's so different.”

5-0 Cent

“There's not as many female rappers because there's not as many emerging crews. When those new crews come up, there's a potential for a female artist when the head of that crew sees the idea of bringing someone to speak from a female perspective.”

ערב

“Even though Nicki is representing for females period, she's not representing for every female. She's a specific type of entertainer. There are a lot of different kind of men out there representing for the males, and you need a lot of different females that represent for the different kinds of females. … Honestly, between [Lauryn Hill] and me and Nicki being out there, hopefully a lot of other females will be coming up.”

קווין לטיפה

“Part of the reason hip-hop was dead is because there weren't any female emcees out, really like in the forefront of hip-hop, playing on the radio, in the daytime, every day.”

SMFH. F*ck it doggies, “It's Butters Barbie, b*ttttttttch!!!!” CO-SIGNED.

4. Mrs. Butterworth: Dela Monet

Doggies, I have yet to fail y'all at this point and once again Bulldog Butters has come through with the most juicy Mrs. Butterworth we have seen thus far, Dela Monet. Now she is on the come-up, so there isn'ta rack of pics out there for us, but we got a solid stack to peep this week. Even though some complain that a** and t*ts don't get more exposure here, I would hope that y'all could at least find some dark corner of your parent's basement and find something worthy of posting in here. F*ck it, why do I bother to type, here's what y'all have been waiting for:

Bonus Video, Doggies:

5. “STFU” Honors

LMFAO! D*mn, sometimes it's even hard for me to begin this section doggies b/c I know what is going to be said. Easily the most hilarious “Shut The F*ck Up” Honors material of the week but even better is when you take away my bolded font and really look at what these doggies are saying. SMFH. Comparing a Little Weasel to the best pop singer of all-time? Or what about saying rappers need second chances after their careers are completely destroyed, and actually comparing your horrible a** sales today to someone out-selling you. SMFH. Not impressed? Well, then imagine some fat rapper not including the TWO BEST MC'S OF ALL-TIME in their top five list or a lying a** wannabe groupie thinking a rap magazine feature is the equivalent of getting tossed up in a TIME piece. SMFH. Doggies, it's that time. Feast your eyes:

1. תינוק

“When Wayne comes home he lifts everybody's spirits, he lifts everybody's value, he lifts the brand, he lifts everything. Wayne is gonna be the biggest artist in music, not just in hip-hop; in music. It's some Michael Jackson sh*t right here goin' on right before our eyes…He's a beast; he went back to that raw rappin'. That n*gga still be impressin' me with his music.”

2. Ja Rule

“Yeah, I'm starting to now see people that may have hated on me in the beginning are not rooting for me and want to see me win,” Rule explained in an interview. “That to me is big. The best part about it is I'm humbled by it all. I feel like everybody deserves a second chance to do whatever. Really, I feel that my situation was an unfair situation. A very unique, very pretty odd album situation. Nobody ever seen anything like that in hip-hop, you know? I laugh when I see people say sh*t like, ' Yo, [50 Cent] kilt Rule , but he didn't kill [Rick] Ross.' No disrespect to Ross, but he did 180-something [first week sales of Teflon Don]. I went platinum with [2004's] RULE after I made [2003's] Blood In My Eye. I look at sh*t like that and… I don't know, take it how you want to take it. I was a much bigger selling artist than just platinum so I guess that's why people felt I took a hit. But the music industry was taking a hit at that time, too. You can't really judge it or try to make an issue out of it, or an excuse. It just is what it is.”

3. Fat Joe

“That's a hard question to answer,” Joe told DJ Vlad when asked who his top five favorite artists were. “I would say Big Pun , I would say KRS-One , umm, I would say Kanye West. Yeah, I would say Kanye West, umm, it changes every day. I can't really answer that question you told me. I would go with Lil Wayne . That's four. Then I like this combination, Dr. Dre and Snoop [Dogg] combination. If I could put them as one, that would be like, my top five and half. Big and Pac are up there too, a million percent but when you ask somebody who's their top five, they gotta tell you who 'their' top five is. You can't always say Big and Pac. We know they're the greatest, we know they're the best, we know all that. And listen, it changes every day, my favorite rappers of all-time and my favorite rappers now.”

4. TI

“I pushed the album back so I can completely focus my attention to the rollout and release of this film Takers ,” he said. “I feel it wouldn't be fair to the film or the album if I was splitting my attention span amongst the two, so I hit pause on the album to completely focus my attention to rolling out this here film. And once we prayerfully debut No. 1–25-plus, 20-plus million–then after those bottles have been popped and that celebration [is] underway, I will completely resubmerge myself back into the music, fully on album mode.”

5. Kat Stacks

“When I first made the Internet blog, I regretted it, because everybody stopped talking to me ,” Stacks revealed in the interview. “But as I got bigger in time , bigger names and muthaf*ckas in the game, they all started getting at me . It just upgraded my career . Now I don't gotta go work . I don't gotta do sh*t. All I gotta do is show up at a [club] and get paid [for appearances] I don't regret it anymore . The first time I did it, I was like, 'D*mn, why the f*ck I did this sh*t? Because I was drunk? Just to embarrass muthaf*ckas?' I didn't expect to get money out of it. Now these muthaf*ckas keep f*ckin' with me, so I'm gonna continue to do Kat Stacks. “

^ Just for you Kat:

***D*mn doggies, final weeks of summer, can y'all believe it? F*ck it though, I like that NY cold weather and the hoody's out. Turns out all that rap beef sh*t just died out, with Waka Flocka/Gucci Mane, Rick Ross/Young Jeezy and Nelly/The Mask. LOL. No hot albums out, no blockbuster movies out…nah doggies, “The Lottery” doesn't count, and no more rap b*tches going after Nicki Minaj anymore. Any excuses/reasons? Well, it's dark and h*'ll's hot, so I'm hopping in the pool bathtub doggies. See y'all on Tuesday with that Waka Flocka Flame/LeBron James sh*t! LOL!!!!!!!! -BB***

Kenny Chesney 's new album “Hemingway's Whiskey” isn't out until Sept. 28, but the Country chart-topper gave Billboard an in-depth preview, discussing the record's 11 songs track by track, and in the process revealing how he sees himself in his fans, his thoughts on being like a “modern day pirate,” finding inspiration in the dentist's chair, and why duet partner Grace Potter is “a hell of a singer.”

The Kenny Chesney Billboard Cover Story

1. "הבנים של סתיו"
(Casey Beathard/Dave Turnbull)

Kenny Chesney: “Boys Of Fall” is a perfect description of how I grew up and where I grew up. That song meant so much to me and I thought, 'Wow, there's a lot of kids out there and a lot of people that have that feeling in their lives.' There's a line in the song that says, “In little towns like mine, that's all we got.” And that's the way it was in East Tennessee, and still is. I've got a lot of guys from East Tennessee out on the road [with me] that grew up the same way, and I played them that song when [writer] Casey Beathard gave me the CD of just him on a guitar playing it. I made everybody come on the bus and said “listen to this.” I knew we had something that was very common.  A lot of people that listen to my music and that are passionate about what we do out on the road… I've been pretty perceptive over the years, and I think that we kind of grew up the same way. I see myself a lot in my fans, and I think vice versa. I hope so anyway.”

2. “Live A Little (Love A Lot)”
(Shane Minor/David Lee Murphy)

Chesney: “That song is what I try to live by. When I heard 'Live A Little (Love A Lot),' that's pretty much the definitive sound we create out on the road. If there's a predictable song on the record, for me, this might be it. And I don't think that's a negative, either. I think this song is going to be awesome in concert. I think it defines me — anybody out there that gives to anything — a lot. I work really hard, I give everything to this, I've given my life to this. But so does the guy that's a CEO for some company. I'm addicted to 'Deadliest Catch.' Those guys, they don't have a life; that's what they do. They can relate to that, 'I've got to get off this boat and live a little.' That's why I think that song matters.”

3. “Coastal”
(Michael Mobley/Wendell Mobley/Neil Thrasher)

Chesney: “When I was a kid we were very lower-middle class. We weren't poor, but we didn't have a lot of extra money to go places. So when we went on vacation, we packed the car up and we drove to Myrtle Beach. Or we drove to Daytona. Or we went to the Redneck Riviera: Panama City, Gulf Shores or Destin. And I still love that. That song is for everybody that grew up like I did. It's a beach song, but it's a Redneck Kenny song. These people work for a living. Like he says in the song, 'No more building transmissions, he's going deep sea fishin'.' I love that line. That's my family, that's my friends. That's my cousins. That's my audience.”

4. “You And Tequila” (featuring Grace Potter)
(Matraca Berg/Deana Carter)

Chesney: “This song makes me believe in music even more. I'd never met Grace Potter until she came into the studio. She grew up in the woods in Vermont. I grew up in the woods in East Tennessee. We come from completely worlds, different backgrounds, probably religious beliefs, we haven't talked about it. I don't know what her political beliefs are, I don't know nothing about any of that. I know she's a great person and I know that she is a hell of a singer. I heard her voice and I knew I would love to sing with her one day. I didn't know it would be on this, or this soon.

“At the end of 2007, I rented a house North of Malibu, Calif., for about two months. I was exhausted, I didn't want to talk to anybody, I didn't want to listen to music, I just wanted to be still for a minute. Every day I would drive close in to Santa Monica, meet some friends, eat dinner, and I'd drive back up the PCH with the windows down. That time of year is really chilly, I'd watch the sun set. It's beautiful, I loved it. I would turn on the radio every now and then and I would hear these songs. I heard an Eagles song, I don't even remember what the song was. But I remember thinking, 'Wow, I think I like music again.'

“When I heard 'You and Tequila,' it put me in that spot. That's when I thought of Grace, because I listened to her music a lot on the boat, a lot on the bus, her live record especially. She has a song called 'Apology' that still kills me. I got in touch with her and sent her the song, I had already recorded it. She called back the next day and said “I want to make this happen.” When she came in and we put our voices together, wow.  I love the song, Matraca and Deana wrote it, but, boy, it's relatable, so universal. To have Grace on it, that will be with me forever.”

5. “Seven Days A Thousand Times”
(Lee Brice/Billy Montana/Jon Stone)

Chesney: “To me, when I heard that song it was like 'Anything But Mine,' chapter two. It was like the next phase of that guy's life. I know I have that person in my life, and I think everybody's got that person in their life, that they were with a short time and had no idea the impact that short time would have on them. No matter how you live, no matter where you go in your life, no matter who you're with later on, those seven days or that little time frame that you're with them made more of an impact than you even knew at the time. I think that's very powerful and that's what this song's about.”

6. “Small Ya'll” (duet with George Jones )
(Bobby Braddock)

Chesney: “Here's what happened on 'Small Ya'll': George Jones cut that song a long time ago. I had his version in my truck for about three years and it never came out of my six-CD changer. I got into a little routine where I'd fly home after shows and fly back out the next day because I thought it was giving me more rest, until I realized it was only exhausting me more. But, I would land about 1:30-2 o'clock in the morning, depending on where I was playing, and I had about a 30-minute drive home. It would be the middle of summer and I'd roll down the windows to keep me awake and I'd crank up 'Small Ya'll' as loud as I could. No matter how tired I was or if I was in a bad mood or whatever, that song always brought me to center, mentally. It made me smile.

“And as fun-sounding as that song is, it's got an incredible message to it. What Bobby wrote about makes you think, it really does. It's a very well-written, deep lyric. I love that song, and the fact George is on it with me. I really do believe that there's a generation out there now that doesn't realize the genius of George Jones. And I felt like I had the opportunity to educate them just a little bit. It's as country of a song as I've cut in a while, too. It felt good, to be honest with you. It felt natural.”

7. “Where I Grew Up”
(Ashley Gorley/Kelley Lovelace/Neil Thrasher)

Chesney: “I haven't had one of these songs in a while. 'Where I Grew Up' is a song that you really look for, you hope you get three or four of them in a career. And I've been lucky to have three or four of them. This is me. I've been in every scenario in this song. I remember as a kid writing in one of my buddy's yearbook, “I hope we never grow up.” And I try in lots of ways to make that philosophy come true, but then again you realize in some ways I already had. My grandfather died when I was a kid, and I grew  up a little bit. I think this song teaches us that there are things in our lives that force us to grow up.

8. “Reality”
(Kenny Chesney/Brett James)

Chesney: “I got the idea to write 'Reality' in the dentist's chair. I'm sitting there with a gas mask on. There were a couple of years that I was so busy on the road I was kinda numb. I wasn't really tired, I wasn't really not tired, I wasn't really happy, I was just kind of numb. So I'd go to the dentist to have something done and they'd put that gas mask on me and I'd be like, 'Wow, that's as relaxed as I've been in years!' I thought to myself, 'This is why people smoke pot right here! This is it!' I don't smoke pot, but this is why people do it, I guarantee you. Because it gets them away from reality. I even asked my dentist, 'I just want to come over here and sit some time, can you guys do that?' He said, 'We can't do that, we'd get in trouble.' I swear, I started writing that song on the way home. But then I related it to everybody that comes to see us. That's what live music is. It's an escape from reality. That's why as a kid I loved it. I still love going to shows, I love live music. That's where I got the idea to write the song, it's my message to the fans that it's OK to break free and escape reality, with us.”

9. “Round And Round”
(Scotty Emerick/Paul Overstreet/Even Stevens)

Chesney: “'Round and Round' is very different for me, melodically and production-wise. I think everybody, whether it's your job or your love life, whatever it is, there's a certain complacency that we get, the internal voice saying it might be better somewhere else, or I'm kinda sick of what I'm doing now I might want to try this or that. This song is telling us we should enjoy the right now, enjoy the moment. I think everybody searches for that certain balance and tries to quiet those thoughts in their head that they've got to be constantly moving, need to go somewhere, do this, be with somebody else. It's like all those characters in the song. The guy that lives in the mountains wants to go to the beach and the guy on the beach wants to live in the mountains. The message of the song is you've got to enjoy the moment as much as you possible can.”

10. “Somewhere With You”
(JT Harding/Shane McAnally)

Chesney: “This song killed me when I heard it. This is a tortured soul song. If you get going with somebody, you've been in a relationship and for whatever reason she's gone or you're gone. And you're not necessarily in another relationship, but you're with somebody else, just starting something with somebody else. Trying to balance both those worlds is tough. I've done it a lot, where you're with somebody and you're thinking this isn't necessarily bad, but wow, man it would be really great to be with you. That can be a lot of mental baggage.”

11. “Hemingway's Whiskey”
(Guy Clark/Ray Stephenson/Joe Leathers)

Chesney: “My favorite book ever is “The Old Man and the Sea.” Those two characters in that book remind me of the relationship I had with my grandfather. It was an important one. I've been asked many times, on many different occasions, if there was one person you'd want to sit and have a beer with, living or dead, who would it be? And it would probably be Ernest Hemingway. He's traveled, he's met all these wonderful characters, he's written about them, he's loved, he's lost love, he's lived with regret, he's lived with depression, he's lived with so much stuff. Why wouldn't you want to have a beer and pick his brain… on a good day? And he loved life.

“When I saw the title on a Guy Clark record, I was curious. I wonder what that means, wonder what he's talking about? And I listened to it, and it's a celebration of how he kind of walked between the raindrops. I do that a lot. I've spent a lot of time on my boat down in the Keys and over in Bimini and the Bahamas, and those are all places where he hung out. I haven't been to Cuba yet. But when I heard this song, it just took me to those places. It took me to a state of mind. I love that part of the song where it says, “Sail away, sail away, three sheets to the wind/live hard, die hard, this one's for him.” Because I do, I live a pretty fast life. Even though I'm very healthy and regimented in my diet and everything, we live hard. We don't live as hard as the guys on “Deadliest Catch,” now they live hard. But we're in a different place every day, we're a lot like modern day pirates. So I get what that line is. It's not about being drunk at all. It's about being pedal to the metal. When I heard that line, it about killed me. I felt this pretty odd album kinship to that song.

“I don't know what I'd ask Hemingway if I had a beer with him. We'd have to have whiskey, I guess.”